ציור של האודיטריום המוסיקלי ביפו

סניף חדש של פנינה לאומן ביפו

פעם, פגשתי את יעל וינר, זאת שזרקה אותי לפני איזה 15 שנה, במקרה בבית קפה. שאלתי מה שלומה היא השיבה: 

"כולם מנסים לפגוע בי, אבל אני שורדת"

 חשבתי לתומי שזו הפולניות הטהורה, הקורבניות המושלמת. יפה לה לגברת לתת תשובה כזאת לחבר מהעבר. מסקם יפה את המצב. 

( היא צחקה כמובן... ) .

מאז שמתי לב שבאמת כולם מנסים לפגוע גם בי אבל אני שורד :) 

ואפרופו מבחנים שאלוהים מציב בפני...

 פתחו חנות חדשה לציוד ציור 500 מטר מהבית שלי... היבואנים הבילעדיים של חברת שמינקה הגרמנית... 

אחד הסימנים המובהקים שהלכת טיפה רחוק מדי, הוא שאתה נכנס לחנות התחביב שלך ואתה מבין יותר מהמוכרים, שתים, שלוש, שאלות וכלום נעלמים, הולכים לעזור למישהו אחר ומאחלים לך הצלחה בקריאת המידע מהתווית. אני מכיר את זה מצויין. בפעם הבאה בכלל לא נגשים אליך ואתה עומד עובד עצות ומבולבל מול ים של מוצרים עם תווית בגרמנית וצרפתית.  

נשבעתי שהפעם זה יהיה אחרת. אנהג במתינות. אחרי הכל את רוב הידע שלי צברתי ביוטיוב, ויש לי הרבה יותר בגדים עם כתמים מאשר מכירות של ציורים. הפעם אהיה החובב הסביר. 

נכנסתי, אמרתי שלום וניסיתי להראות עינייני. אבל האיש בחנות היה בעל הבית והוא בעסק כבר שלושים שנה. פסיכים כמוני הוא מזהה בדקה, שתים שלוש משפטים, וכמו דילר למסומם הוא יודע בדיוק מה ירגש אותי, איך לדבר אלי, איפה הארנק יפתח ואני עוד אגיד לו תודה עם ברק בעיניים. 

 אז איך שהוא הצלחתי להיות הלקוח הראשון (!) ולהוציא 250 שקל ( אבל קנייה ממש שווה, קנבס במחיר כזה שווה לקנות אפילו אם לא רוצים לצייר). 

שיהיה המון בהצלחה. 

פנינה לאומן,

כתובת: רבי פנחס 4, יפו - תל אביב. 

והנה דופלי דופלי מדגמן לפני החנות כשעשינו סיורים יומיים לגלות מתי היא תפתח כבר... 

  

Colley Whisson

מה יש בציורים של קולי ויסון שכל כך שווא לב?  הנה מספר תובנות קטנות שהצלחתי לבודד :

הוא יוצר ניגודיות חזקה בין אור וצל. שימו לב למשל לקוביית החציר, היא מורכבת משלושה גוונים עיקריים היוצרים תחושת תלת מימד. אבל זה לא היוצא דופן, אלא עוצמת הניגודיות בין הככה לבהיר. העוצמה הזאת נותנת תחושה חזקה של אזורים "חמים" ואזורים "קרים. ראו כיצד אתם ממש יכולים להצביע איפה יהיה קריר לשבת אילו התבקשתם לשבת בציור. 

אבל הגדולה האמיתית של קולי ויסון היא לדעתי ביכולת שלו להביא את האור למקום המרכזי, ולהחשיך את כל היתר. הביטו כאן בתמונה על השמים, האם יתכן שהשמים כל כך כהים? ברור שלא. אבל זו היא הטכניקה שהופכת את הציורים שלו לכל כך מרגשים, העין באופן טבעי מתמקדת במשהו אחד, ויסון עוזר לה על ידי כך שהוא "מחשיך" את כל היתר. אתם מוזמנים לעבור על הציורים באתר שלו, ותראו משהו מענין: זה לא משנה מה גודל השטח המואר מול החשוך, לעיתים מדובר בשטח ממש קטן, ובכל זאת, תמיד נראה שזה "אמיתי" לחלוטין.  

איפה את/ה במסע ?

בסרטון המתוק של ברדון הוא מתאר ש"בציור, כמו בחיים, העיקר הוא לא לאן הגעת אלא איך חווית את הדרך" ( תרגום ישיר שלי ). יש עוד אחד שמדבר על זה, הוא כמובן גבור סבריק. בסירטון הדרכה על פאטרנים  הוא זורק איזה משפט, 

קישור

 שימו לב מה הוא אומר כאן :  0:50 

"פטרנים הם מאוד חשובים, לפחות בשבילי, בשלב הזה של המסע שלי". 

וזה הוא עולם ומלאו... מיד מתחילים הירהורים... באיזה שלב אני במסע שלי? מה מעניין אותי בתחום בזמן האחרון? מה עיניין אותי בעבר?

מכוון שהמונים ממש מתעניינים ... :) 

בתקופה האחרונה התעניינתי המון בצבע. למדתי המון על צבעים, הכנתי צבעים, ערכתי, ואני עדין עורך המון נסיונות בצבעים, בשכבות, בשילוב של מדיומים. ואם ממש לדייק, אני מרגיש שאני בסוף התקופה הזאת ואני חוזר ללופ האין סופי - קומפוזיציה - גוונים - צבע. וכמובן שאחרי הצבע חוזרים לקומפוזציה. 

אני מצייר על קנבסים קטנים יחסית, בערך 20 על 30, המתוחים על קאפה, ואני ממש לא לוקח את עצמי ברצינות. ברור לי שמדובר בשנות הלימוד ואני מאוד סלחני כלפי עצמי. 

אבל זה לא הנקודה של הפוסט הזה... הנקודה היא שהציור, כמו החיים, הוא מסע. היו תקופות שקניתי קנבסים ענקיים ומרחתי צבע כמו משוגע. סובבתי את המברשת  עם יד גדולה וטבעתי ביופי הצבעים וריק השמן. אחרי זה שנאתי את עצמי. הרגשתי מפגר. התביישתי במה שעשיתי, מה חשבתי לעצמי בכלל, לבוא בלי להבין כלום ולהשתולל ככה. היום אני מבין שזה היה חלק המסע שלי. הייתי צריך את השלב הזה. הייתי צריך ליפול, הייתי צריך לארגן איזה מכה משמעותית לאגו שלי. לא ידעתי את זה אז. אבל בציור, כמו בחיים, העיקר הוא לא לאן הגעת אלא איך חווית את הדרך... והדרך היתה מרתקת. נהנתי להשתולל ככה, נהנתי ללכת בענק, נהנתי לחשוב שאני הולך להיות הכוכב הבא בשמי האומנות העולמית. 

אם יש משהו שלא היה לי נעים הוא החרטה, הבושה, התחושה של כישלון שלא השגתי בציורים את מה שרציתי. היום אני הרבה יותר מפוייס. זה חלק מהמסע, וזה בסדר. מה שחשוב הוא לא לאן מגיעים, אלא איך הדרך.

אם יום אחד אלמד ציור, ויבוא אלי מישהו ויבקש ללמוד, השאלה הראשונה שאשאל היא "באיזה שלב את/ה במסע"? כל התשובות טובות. אם ידעו לענות, נוכל לדבר על השלב במסע, ואם אין בכלל מושג, נדבר על זה שבציור, כמו בחיים ...

והנה, לזכר הימים ההם: 

שמן על בד. 150 ( מטר וחצי ! ) * 120 

בציור, כמו בחיים, העיקר הוא לא לאן הגעת, אלא איך היתה הדרך

brandon schaefer - בסרטון קצר על ציור והתמודדות. 

בעיני הוא פשוט נהדר הילד ההיפי הזה. מטובי בנינו. 

כמה מציירים ?

"טוב, ברור שאני מצייר פחות. ככול שאתה מתבגר אתה חושב יותר ומצייר פחות".   

הצייר GABOR SVAGRIK משיב לשאלה בראיון רדיו. 

התוכנית המלאה : כאן

ציור בטבע עם Richard Robinson

הפרק כאן הוא חלק מסידרה אוסטרלית בשם : 

Colour in Your Life

 בכל פרק הסדרה נפגשת עם אמן אחר, ויש לנו הזדמנות נדירה לראות את דרך היצירה של האמן.

זו סידרה קורעת לב. אין אדם מן הישוב שיצליח להמנע מהמחשבות אודות יפייה הפיזי והתרבותי של ניו-זילנד, מול המציאות הישראלית. ראו הוזהרתם.

בפרק האורח הוא לא אחר מהכוכב ריצ'רד רובינסון ( Richard Robinson ). כל מי שמטייל קצת ברשת במחוזות הציור בוודאי נתקל בו. יש לו סירטי הדרכה מעולים, ועצות מעולות ולדעתי האישית גם ציורים יפיפיים.

בפרק רואים אותו במייטבו - והוא חתיך על, לבוש בקפידה, שינים מושלמות, והכפפות הלבנות האלו... יש שאומרים שהוא מזכיר אותי, אבל זה על אחריותם בלבד. ועכשיו ברצינות, אני מאוד מעריך אנשים שלוקחים את העשיה שלהם ברצינות, תראו את הכובע, הכפפות, הכן ציור ( זו החברה:  http://www.soltekarts.com/soltek_products/soltek_pro_nc.html ), המטריה, הוא לא בא לשחק החבר שלנו ריצ'רד.

הנה כמה תובנות :

בטבע - ציירו מהר ( כי האור משתנה ), ולכן השתמשו במכחולים גדולים.

אם יבואו אנשים ותרצו להכניס אותם לציור, לא תוכלו לבקש מהם לעמוד, לכן ... פשוט צלמו אותם. והוסיפו לציור.

הוא מתחיל מהכי כהה, אחרי זה עובר להכי בהיר, ואז ... הוא עובר לצבע הכי רווי ( saturated ), ככה הוא יוצר לעצמו גבולות של ככה, בהיר וצבע רווי.

דווקא בסרט הזה הוא לא מדבר על זה, אבל אפשר לראות את זה, הוא שולט נהדר בצבעים הכהים. שימו לב לציורים שלו, הוא ממש מצליח לעשות שימוש מבריק בצבעים כהים ובהירים להדגשת מרכז העיניין של הציור.


והכי חשוב - הוא מגיע להעביר סדנאות, אם יש ציירים שרוצים להתארגן ולהזמין אותו ... אני מאוד בעניין, בבקשה צרו קשר.

קישור לאתר של של ריצ'רד

והנה הודעה ממנו שתזכה אותי בעשרים אחוז הנחה

I recently stumbled across Mastering Color by Richard Robinson in New Zealand, which is a great video painting course for any painting medium - oils, acrylic, watercolor etc - it's all about how to see color properly and translate it to canvas. It covers lots of in-depth material in a way that's really easy to understand. I totally recommend this for all painters who need better control of their color - and lets face it, most of us do! Here's the link to the website:

Mastering Color Course

Oh, here's the chapter list too:

• 1. Color Theory
• 2. Seeing Color
• 3. Describing Color
• 4. Value
• 5. Mixing Color
• 6. Manipulating Color
• 7. Color Harmony
• 8. Light Effects

You can watch the first chapter for free on the site: Mastering Color Course