למה אתה מצייר?

קשה לי לענות, היו לי הרבה שלבים והרבה פעמים ציירתי מסיבות אחרות. לפעמים בגלל שרציתי להיות אמן לפרנסתי, לפעמים מתוך רצון לשקט נפשי, לפעמים בשביל להנות מעוד כמה שאיפות של מדללי צבע למינהם, ועוד ועוד. 

אבל אחרי שורה של תקופות וניסיוניות שונים, די התייצבתי על סיבה מרכזית אחת ( חוץ מהסנפות של צבעים ומדללים, שזה תמיד כיף ) : אני נהנה מהאתגר האינטלקטאלי. זהו, ככה, פשוט. 

האתגר האינטלקוטאלי עבורי הוא להבין מה אני רוצה לצייר, ולבחון אם אני מצליח. 

יש לכך אין סוף רבדים, אתן רק דוגמאות להמחשה :

האם הנושא מעניין? למה הוא מעניין? האם הסיבה שהוא מענין "עוברת" בציור?

האם זה אזור כהה? כמה הוא כהה? אם הוא כהה נצייר אותו בצבע כהה? או שכדי להכניס גוון כחול קר? 

האם הקיר ברקע הוא הוא חום-אדמדם? האם לצייר אותו כחום? זה משנה? האם זה באמת חום ואני באמת אצייר אותו כחום, מה יקרה? האם זה "יגנוב" את תשומת הלב לקיר השולי ברקע? 

והאמת היא שכמעט תמיד אני מתעסק בנושא מסויים שמעניין אותי באותו הרגע, או באותה התקופה - אור וצל, חם וקר, קומפוזציה, כתם וקו, נושא קרוב או נוף רחוק, תחושה של יציבות מול תחושה של תנועה, וכך הלאה. באופן מוזר, הנושאים באים והולכים, ושוב חוזרים, ובכל פעם אני מבין משהו חדש שלא הבנתי בעבר. 

קשה לי לדעת מה יגיד מתבונן זר. האם הוא רואה מה חיפשתי? האם הוא מבין שבציור הזה התעסקתי עם הגוונים ובציור ההוא בחנתי עד כמה קו תופס את העין? לא יודע. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות, אני מאוד נהנה מהתרגיל האינטלקוטאלי. אני נהנה להתעסק עם זה, אני נהנה לחשוב על זה, אני נהנה לבחון את התוצאה. הרבה פעמים נראה לי שהבנתי ואני מרוצה, למרות שציור יצא חלש ומוזר. ככה זה, וזה בסדר. 

איפה את/ה במסע ?

בסרטון המתוק של ברדון הוא מתאר ש"בציור, כמו בחיים, העיקר הוא לא לאן הגעת אלא איך חווית את הדרך" ( תרגום ישיר שלי ). יש עוד אחד שמדבר על זה, הוא כמובן גבור סבריק. בסירטון הדרכה על פאטרנים  הוא זורק איזה משפט, 

קישור

 שימו לב מה הוא אומר כאן :  0:50 

"פטרנים הם מאוד חשובים, לפחות בשבילי, בשלב הזה של המסע שלי". 

וזה הוא עולם ומלאו... מיד מתחילים הירהורים... באיזה שלב אני במסע שלי? מה מעניין אותי בתחום בזמן האחרון? מה עיניין אותי בעבר?

מכוון שהמונים ממש מתעניינים ... :) 

בתקופה האחרונה התעניינתי המון בצבע. למדתי המון על צבעים, הכנתי צבעים, ערכתי, ואני עדין עורך המון נסיונות בצבעים, בשכבות, בשילוב של מדיומים. ואם ממש לדייק, אני מרגיש שאני בסוף התקופה הזאת ואני חוזר ללופ האין סופי - קומפוזיציה - גוונים - צבע. וכמובן שאחרי הצבע חוזרים לקומפוזציה. 

אני מצייר על קנבסים קטנים יחסית, בערך 20 על 30, המתוחים על קאפה, ואני ממש לא לוקח את עצמי ברצינות. ברור לי שמדובר בשנות הלימוד ואני מאוד סלחני כלפי עצמי. 

אבל זה לא הנקודה של הפוסט הזה... הנקודה היא שהציור, כמו החיים, הוא מסע. היו תקופות שקניתי קנבסים ענקיים ומרחתי צבע כמו משוגע. סובבתי את המברשת  עם יד גדולה וטבעתי ביופי הצבעים וריק השמן. אחרי זה שנאתי את עצמי. הרגשתי מפגר. התביישתי במה שעשיתי, מה חשבתי לעצמי בכלל, לבוא בלי להבין כלום ולהשתולל ככה. היום אני מבין שזה היה חלק המסע שלי. הייתי צריך את השלב הזה. הייתי צריך ליפול, הייתי צריך לארגן איזה מכה משמעותית לאגו שלי. לא ידעתי את זה אז. אבל בציור, כמו בחיים, העיקר הוא לא לאן הגעת אלא איך חווית את הדרך... והדרך היתה מרתקת. נהנתי להשתולל ככה, נהנתי ללכת בענק, נהנתי לחשוב שאני הולך להיות הכוכב הבא בשמי האומנות העולמית. 

אם יש משהו שלא היה לי נעים הוא החרטה, הבושה, התחושה של כישלון שלא השגתי בציורים את מה שרציתי. היום אני הרבה יותר מפוייס. זה חלק מהמסע, וזה בסדר. מה שחשוב הוא לא לאן מגיעים, אלא איך הדרך.

אם יום אחד אלמד ציור, ויבוא אלי מישהו ויבקש ללמוד, השאלה הראשונה שאשאל היא "באיזה שלב את/ה במסע"? כל התשובות טובות. אם ידעו לענות, נוכל לדבר על השלב במסע, ואם אין בכלל מושג, נדבר על זה שבציור, כמו בחיים ...

והנה, לזכר הימים ההם: 

שמן על בד. 150 ( מטר וחצי ! ) * 120 

כמה מציירים ?

"טוב, ברור שאני מצייר פחות. ככול שאתה מתבגר אתה חושב יותר ומצייר פחות".   

הצייר GABOR SVAGRIK משיב לשאלה בראיון רדיו. 

התוכנית המלאה : כאן

ציור בטבע עם Richard Robinson

הפרק כאן הוא חלק מסידרה אוסטרלית בשם : 

Colour in Your Life

 בכל פרק הסדרה נפגשת עם אמן אחר, ויש לנו הזדמנות נדירה לראות את דרך היצירה של האמן.

זו סידרה קורעת לב. אין אדם מן הישוב שיצליח להמנע מהמחשבות אודות יפייה הפיזי והתרבותי של ניו-זילנד, מול המציאות הישראלית. ראו הוזהרתם.

בפרק האורח הוא לא אחר מהכוכב ריצ'רד רובינסון ( Richard Robinson ). כל מי שמטייל קצת ברשת במחוזות הציור בוודאי נתקל בו. יש לו סירטי הדרכה מעולים, ועצות מעולות ולדעתי האישית גם ציורים יפיפיים.

בפרק רואים אותו במייטבו - והוא חתיך על, לבוש בקפידה, שינים מושלמות, והכפפות הלבנות האלו... יש שאומרים שהוא מזכיר אותי, אבל זה על אחריותם בלבד. ועכשיו ברצינות, אני מאוד מעריך אנשים שלוקחים את העשיה שלהם ברצינות, תראו את הכובע, הכפפות, הכן ציור ( זו החברה:  http://www.soltekarts.com/soltek_products/soltek_pro_nc.html ), המטריה, הוא לא בא לשחק החבר שלנו ריצ'רד.

הנה כמה תובנות :

בטבע - ציירו מהר ( כי האור משתנה ), ולכן השתמשו במכחולים גדולים.

אם יבואו אנשים ותרצו להכניס אותם לציור, לא תוכלו לבקש מהם לעמוד, לכן ... פשוט צלמו אותם. והוסיפו לציור.

הוא מתחיל מהכי כהה, אחרי זה עובר להכי בהיר, ואז ... הוא עובר לצבע הכי רווי ( saturated ), ככה הוא יוצר לעצמו גבולות של ככה, בהיר וצבע רווי.

דווקא בסרט הזה הוא לא מדבר על זה, אבל אפשר לראות את זה, הוא שולט נהדר בצבעים הכהים. שימו לב לציורים שלו, הוא ממש מצליח לעשות שימוש מבריק בצבעים כהים ובהירים להדגשת מרכז העיניין של הציור.


והכי חשוב - הוא מגיע להעביר סדנאות, אם יש ציירים שרוצים להתארגן ולהזמין אותו ... אני מאוד בעניין, בבקשה צרו קשר.

קישור לאתר של של ריצ'רד

והנה הודעה ממנו שתזכה אותי בעשרים אחוז הנחה

I recently stumbled across Mastering Color by Richard Robinson in New Zealand, which is a great video painting course for any painting medium - oils, acrylic, watercolor etc - it's all about how to see color properly and translate it to canvas. It covers lots of in-depth material in a way that's really easy to understand. I totally recommend this for all painters who need better control of their color - and lets face it, most of us do! Here's the link to the website:

Mastering Color Course

Oh, here's the chapter list too:

• 1. Color Theory
• 2. Seeing Color
• 3. Describing Color
• 4. Value
• 5. Mixing Color
• 6. Manipulating Color
• 7. Color Harmony
• 8. Light Effects

You can watch the first chapter for free on the site: Mastering Color Course

מורה לציור - מיכה סט

אני זכיתי ללמוד אצל מיכה סט ציור. גם באופן פרטי בסטודיו שלו בראשון לציון, וגם דרך מכון אבני בתל אביב. 

באמת למדתי המון, גם טכניקה וגם חשיבה. לקחתי המון דברים טובים ממנו וקשה לי לרכז את כולם לסיכום כולל, לכן אביא רק כמה דוגמאות של פנינים:  

כשהוא אמר : 

"אין לך raw sienna * ? , לא נורא, תביא איזה חום אחר, נערבב אותו עם צבעים אחרים, אני אוהב להאבק עם הצבעים" 

למדתי על המשחק האין סופי עם חיפוש הצבע והגוון, הגישה של מיכה שרואה בזה אתגר מהנה ולא צורך מעצבן בשביל להשיג את מה שאתה רוצה - באמת פתחה לי מקום שלם לטעות ולנסות - ולהנות מזה.  

כשהוא אמר: 

"תעשה את ההרים ברקע ואחרי זה נחשוב איך לעשות את הנחל"  (באיזה צבעים) 

למדתי ששום דבר לא יודע וברור, צריך לחשוב, לנסות, להתייחס לזה כאל אתגר שיש להתמודד איתו. זה לא איזה "חוש על" ולא "יד אומן", אלא פרי של מחשבה ותכנון. 

ואלו רק דוגמאות :)  ממש ממש ממליץ בחום. 

האתר של מיכה

ויותר חשוב, הטלפון שלו, אם אתם רוצים ללמוד איתו תתקשרו אליו, הוא לא כל כך אקטיבי במייל.

050-2685053 - מיכה סט

*   זו סתם דוגמה לשם של צבע, תמיד יש לי raw sienna, זה צבע שאם נגמר לי אני עוזב הכל ורץ לקנות אותו

התחנה האחרונה של הציורים

תמונה זו צילמתי ביום ראשון בשוק הפישפשים בתל אביב. זו היא התחנה ( הכמעט ) אחרונה של הציורים. האיש מאחור,  זה שמוסתר על ידי האיש השני משמאל, הוא סוחר הממיין ערמות של ציורים שאספו מפני העתיקות ( אלטי זכן). ארבעת האנשים ליד הם ציידי מציאות שמחפשים לתפוס איזה יצירה יקרה שאולי תגיע במקרה.

המחפשים מצויידים בזכוכית מגדלת והמון ידע על אומנות, ואני מבטיח לכם שהם לא מחפשים קומפוזיציה, ולא גוונים, ולא צבעים. הם מחפשים  שמות, שמות של מותגים. 

וזו בעניי האמת הפשוטה על עולם הציור. בסופו של יום מדובר במלאכת יד שולית. גם על הציור היפה ביותר, איש לא מעניין להסתקל יותר מחמש דקות רצוף ( טוב, אולי עשר ). מדובר בקישוט לבית, חפץ נוי, ולא יותר, וכך צריך להתייחס אליו. 

יש ציורים שמסמלים ערך כל שהוא, ואפשר לסחור בהן ( יש מי שמוכן לשלם עליהן ולכן יש מי שאוסף אותן ). אבל אין לנושא הזה דבר עם הבלוג הזה. זה תחום אחר לגמרי. מי שחפץ שציוריו יהפכו ליקרי ערך צריך להבין את הסיבות והמניעים שציורים מקבלים ערך כלכלי. והנה הם בקצרה: 

ציורים הם דרך לשמר ערך כמו יהלומים וזהב, עם יש לך ממון רב בטוח יותר לפזר אותו על פני מספר מדדים. אם הזהב נופל נשאר לך דולרים, אם הדולר נופל נשאר לך חפץ אומנות. 

לא יפה להודות, אבל יש בשוק הזה גם הרבה מאוד הלבנת כסף. מאיפה יש לי מיליון ? קניתי ציור במאה אלף, הערך שלו עלה ומחרתי במיליון. הנה, ככה יש לך עוד תשע מאות אלף... 

אם ציורים מסויימים הם דרך לשמר ערך, ניתן להבין איך בוחרים אותם. ראשית, רצוי מאוד שהאמן ימות. אמן מת לא מייצר חדשים וכך מובטח שהוא לא יעשה שטויות וייצר עוד דברים שעלולים להוריד את הערך. דוגמה טובה למקרה כזה הוא הכבשים של קדישמן.  

שנית, צריך שיהיה ניתן לזהות ולקשר בין היצירות, או במילים פשוטות, לבנות מותג. אותו סגנון, אותו נושא, האחדה, החפצה. 

אלו הגורמים המרכזיים אשר גורמים לציורים מסוימים לקבל ערך כלכלי. אבל כמו שרואים בתמונה, רוב הציורים לא מגיעים לשם, ציורים הם בסופו של דבר קישוט לבית, ולא יותר.