פעם, פגשתי את יעל וינר, זאת שזרקה אותי לפני איזה 15 שנה, במקרה בבית קפה. שאלתי מה שלומה היא השיבה:
"כולם מנסים לפגוע בי, אבל אני שורדת"
חשבתי לתומי שזו הפולניות הטהורה, הקורבניות המושלמת. יפה לה לגברת לתת תשובה כזאת לחבר מהעבר. מסקם יפה את המצב.
( היא צחקה כמובן... ) .
מאז שמתי לב שבאמת כולם מנסים לפגוע גם בי אבל אני שורד :)
ואפרופו מבחנים שאלוהים מציב בפני...
פתחו חנות חדשה לציוד ציור 500 מטר מהבית שלי... היבואנים הבילעדיים של חברת שמינקה הגרמנית...
אחד הסימנים המובהקים שהלכת טיפה רחוק מדי, הוא שאתה נכנס לחנות התחביב שלך ואתה מבין יותר מהמוכרים, שתים, שלוש, שאלות וכלום נעלמים, הולכים לעזור למישהו אחר ומאחלים לך הצלחה בקריאת המידע מהתווית. אני מכיר את זה מצויין. בפעם הבאה בכלל לא נגשים אליך ואתה עומד עובד עצות ומבולבל מול ים של מוצרים עם תווית בגרמנית וצרפתית.
נשבעתי שהפעם זה יהיה אחרת. אנהג במתינות. אחרי הכל את רוב הידע שלי צברתי ביוטיוב, ויש לי הרבה יותר בגדים עם כתמים מאשר מכירות של ציורים. הפעם אהיה החובב הסביר.
נכנסתי, אמרתי שלום וניסיתי להראות עינייני. אבל האיש בחנות היה בעל הבית והוא בעסק כבר שלושים שנה. פסיכים כמוני הוא מזהה בדקה, שתים שלוש משפטים, וכמו דילר למסומם הוא יודע בדיוק מה ירגש אותי, איך לדבר אלי, איפה הארנק יפתח ואני עוד אגיד לו תודה עם ברק בעיניים.
אז איך שהוא הצלחתי להיות הלקוח הראשון (!) ולהוציא 250 שקל ( אבל קנייה ממש שווה, קנבס במחיר כזה שווה לקנות אפילו אם לא רוצים לצייר).
שיהיה המון בהצלחה.
פנינה לאומן,
כתובת: רבי פנחס 4, יפו - תל אביב.
והנה דופלי דופלי מדגמן לפני החנות כשעשינו סיורים יומיים לגלות מתי היא תפתח כבר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה