בעולם הציור יש המון דברים נפלאים שמתחבאים, והציירים, כמו באיזה גילדה עליתיסטית סגורה, נמנעים מלספר עליהם. לדעתי קשר השתיקה הזה חייב להפסק !
ולכן אספר לכם על חלק נהדר מעולם הציור: הכנץ צבע שמן מפגמנט ושמן. התכנון, התהליך, הערבוב, ואז הרגע שהסכין ציירים מורחת את הצבע ורואים אותו במלוא הדרו... לפעמים אני חושד שהציור זה רק תרוץ להכין עוד צבע.
אם החלטתם לצעוד בנתיב ההנאה הצרופה הזאת, הנה כמה תובנות ראשוניות:
החומרים :
השמן צריך להיות שמן פשתן מזוכך ( REFINED LINSEED OIL ) ומולבן ( מתייבש יותר לאט - ולא מכניס צהוב - Bleached ). אפשר לקנות כזה מוכן ואפשר להכין לבד. אני הרבה פעמים מתעצל וקונה שמן פשתן מזוכך ולא מולבן.
בשביל לקבל את המרקם הנפלא של הצבע כמו משפופרות מקצועיות, צריך להוסיף שני אחוז של שעוות דבורים.
כאן ההוראות אני מחשב כמה זה יוצא ביחס לשם ומחמם את השמן במיקרוגל על חום נמוך, אחרי שכל שעוות הדבורים נמסה, צריך לתת לזה יום להתקרר ולהתאזן. על תתפתו לדלג על משך הזמן הזה. תראו בעצמכם מה קורה לשמן לאורך זמן. אפשר לשים את זה במקרר ולראות מה קורה, זה מעניין.
את הפגמנטים אני קונה ב "
פגמנטים", האנשים מאוד נחמדים, המחירים בהחלט טובים ( לדוגמה: 8 שקל למאה גרם row sienna ), אבל לא כל הפיגמנטים באותה איכות, יש בניהם שלא טחונים מספיק דק לציור, והעובדה שהם מגיעים במייכלים גדולים בלי תווית של איזה פירמה יוצרת איזה אי נחת מסויימת.
קנווס מוכרים פיגמנטים של החברה הצרפתית
sennelier - הם מעולים אבל לא מתאימים למעמד הסוציו אקונומי שלי ( בעברית פשוטה - הם יקרים בטרוף, גם בחו"ל ).
גם "פנינה לאומן" מוכרים פיגמנטים של שמינקה. לצערי עוד לא יצא לי להשתמש בהם.
בטיחות :
הפיגמנטים הם אבקות טחנות דק דק. הן מסוכנות לעיניים ולנשימה.
לכן:
אני לובש משקפי צלילה להגנה על העיינים והאף.
מסכת נשימה להגנה על הנשימה מהפה ( אפשר לקנות בחנות של הפיגמנטים - בעשר שקל ).
כפפות על הידים - כי משום מה זה לא יורד בשטיפה פשוטה עם סבון.
כמו כן, אם רוצים לשמור על יחסים תקינים עם שאר דיירי הבית, מומלץ מאוד לשים לב שרוח קטנה יכולה לגרום לכל הסביבה לקבל צבע של הפיגמנט. הקפידו שלא תהיה רוח, ליבשו ביגוד מתאים, והסתירו את כוונותיכם לבצע את המהלך מול דיירי הבית עד כמה שאפשר.
עצות תפעול:
תמיד, אבל תמיד, תתחילו בניקוי משטח הזכוכית והסכינים עם מטלית ספוגה בטרפנטין. גם אם נראה לכם שהמשטח נקי לחלוטין, ניגוב קל עם מטלית לבנה יראה לכם מיד שיש עוד מקום לניקיון קטן. אם מכינים צבע והוא "מתלכלך" זה ממש ממש מבאס.
כמו שמכינים מצות - עדיף להתחיל עם מעט שמן ולהוסיף כל פעם קצת. קל להגיע למצב של "נוזלי מדי".
אין מה להכין כמות גדולה - הכינו מה שיספיק לכם לחודש ולא יותר. זה לא בעיה להכין עוד במקרה הצורך, ויש חשש שמה שהכנו יתייבש.
תמיד, אבל תמיד, תשאירו קצת פיגמנט בצד למצב ששמתם יותר מדי שמן.
לא תמיד זה אפשרי, אבל על תמהרו עם התהליך. לוקח לפיגמנט זמן "לשתות" את כל השמן. תנו לו את הזמן הזה. מניסיוני הכי מומלץ לתת ערבוב גס, לעצור, ללכת לשטוף כלים, לתלות כביסה, או לקודד משהו מרוכב במחשב - ולחזור. זה משך הזמן שצריך. תנסו ותראו בעצמכם.
כל פיגנמט "שותה" כמות אחרת של שמן, שחקו איתו בעדינות להבין את אופיו.
הכי כיף זה לערבב עם שני סכינים על פלטה זכוכית עבה. גשו לזגג ובקשו זכוכית עבה. אולי אקדיש לכך פוסט נפרד.
אין שום צורך לקנות שופרפרות. זה גם יקר וגם מחייב הכנה של כמות גדולה. אפשר לאכסן את הצבע בכל כלי סגור, והכי נוח לאחסן אותו בצנצנת קטנה.
עם קניתם את הפיגמנט ממקור שיודע בוודעות מה היה הפיגמנט המקורי - רשמו את השם של הצבע על כלי האחסון.
כשאתם מכניסים לצנצנת - הקפידו ביותר שלא למרוח את הצבע על דפנות החיצוניות של הצנצנת. זה מציק, ונשאר שם שנים. פשוט לוקחים את הסכין ציירים ובזהירות מכיניסים אותו לתוך הצינצנת בלי לגעת בדפנות החיצוניות.
משם מה טיטניום לבן הוא הכי מסובך, דביק, ולא יוצא טוב... הטריק הוא להיות זהירים עם השמן, לוקח לטיטניום וצינק הרבה יותר זמן לספוג את השמן. פשוט לא להתרגש יותר מדי עם זה נראה "יבש" מדי. תערבו לאט ותבדקו שוב.
כל אחד אוהב את הצבעים שלו ברמת קושי אחרת. רמת הקושי נקבעת ביחס בין כמות השמן, שעוות הדבורים והפיגמנט. עם שעוות הדבורים צריך להזהר, ברשת ממליצים לא להוסיף יותר מאחוזים בודדים. יש לזה השפעה דרמטית על קושייות הצבע.
אני אוהב להגיע לרמת קושי שאני הופך את הצנצנת הצבע לא נופל.
לי אישית אין מולר ( כלי מזכוכית שמועכים איתו את הצבע ). ראשית זה נורא יקר. שנית, לא מצאתי בארץ ( וחיפשתי המון ) והכי חשוב, אני מפחד שאם אזמין כזה מחו"ל זה עלול לשפיע לרעה על יחסי עם הגברת. אבל...
ערבבו עם הפיגמנט עם השמן בצורה יסודית. ממש הרבה עם הסכין על הפלטה, סיבובים מהירים תוך כדי מריחה של הצבע. זה ממש משפיע על האיכות הסופית שלו.
הצבע הנוצר מייצור עצמי הוא מרוכז בטרוף. רמת ARTIST. היזהרו עם זה, זה מתנהג שונה בעירבוב צבעים. מומלץ, במיוחד בפעמים הראשונות שמכינים צבע עם פגמנט חדש ולא מוכר - לעשות ניסיונות של ערבוב וסקאלות של גוונים בשביל לחוש את העוצמה של הצבע.
עצה אחרונה:
השלימו עם זה שצבעים קנויים יהיו טובים יותר. אין מה לעשות, יש להם מעבדות ורמות דיוק יותר טובות. אבל מצד שני הצבע שנוצר בהכנה עצמית הוא אהוב יותר, בכל קנה מידה.
