ציור זו פעולה אחרת מצביעה. צביעה לוקחת אפס מוח, ציור ממש מאתגר. יש משהו בניסיון ליצור מציאות עם עפרון שהוא מורכב וקשה למוח.
אבל אם מסתקלים על ציור, בסוף, היסודות שמניחים עם העפרון, זה הקומפזיציה ופרופורציות, הן הדבר הכי חשוב ומשמעותי לתוצאה הסופית. יותר חשוב מגוונים, ויותר חשוב מדיוק בצבעים.
למעשה, אם הקומפזיציה טובה, באופן כמעט וודאי הציור יהיה טוב. ואילו אם הקומפוזיציה גרועה, שום דבר לא יעזור .. זה לא רק הפרמטר הכי חשוב, זה הוא הפרמטר הכי חשוב בהרבה מעל כל השאר.
אבל איך יוצר קומפוזציה טובה? איך מבינים את הפרופרוציות נכון? בלב כואב ניגשתי ללמוד את הנושא.
זה האיש שלמדתי ממנו את הנושאים הבאים:
נקודת אופק, שתי נקודות אופק, שלוש נקודות אופק:
האתגר שלי הוא ללמוד להנות מזה. אני מאוד נהנה לצבוע, אבל ממש קשה לי לצייר.
כמו כל דבר... כל פעם קצת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה