לא שמרתי. לא נזהרתי.
הייתי עייף, לא הקפדתי
הצהוב התלכלך עם ירוק.
זה כנראה מהסכין (סכין ציירים),
זה כנראה שהעברתי אותו קודם, לפלטה השניה.
מרושל, כבר לא היה לי חשק לזה יותר.
כועס על עצמי.
די, עזוב, רק תזיז את מה שהתלכלך ותסגור.
די, אלוהים, בבקשה, עזוב.
רק תזיז את מה שהתלכלך ולך.
לך לעבוד, לך לחפש עבודה, לך לחפש מה לעשות שתהיה גדול.
כאן כבר התלכלך הצהוב.
ציור היא משימה שאין לה סיכוי להצליח. הכי הרבה שאפשר להגיע זה להכשל פחות.
הסיבה לכך היא שאנו לוקחים מציאות תלת ממדית, ומנסים להציג אותה על מציאות דו ממדית (שטוחה). זו משימה בלתי אפשרית. גוף האדם יודע לקרוא את המציאות התלת ממדית, ולפענח אותה. לעולם לא נצליח לחכות בדיוק את הפעולה הזאת, ולציג משהו ברמה כמו שהעין רואה, והמוח מפנח.
זה תובנה חשובה מאוד, זה למעשה אומר שזה מסלול של יסורים. של משחק שלעולם נפסיד בו. הנצחונות הכי טובים שלנו, יהיו עדין כישלון במהותם.
קחו את זה בקלות, זה כישלון ידוע מראש.
אלפרד סיסלי.
Bridge at Villeneuve
